תקופת סינון

כתבה ע"י ליאור שפירא- התפרסם במקור ראשון – יוני 2021,

הלימודים לתואר הם פרק זמן שעשוי להכתיב מסלול לשנים קדימה. במדריך המקוצר שלפניכם תמצאו כמה מדדים שיסייעו לכם בהחלטה מה ללמוד והיכן

בעבור רבים, בחירת מסלול לימודים היא הבחירה הראשונה שאנחנו עושים באופן עצמאי לגמרי. עד אז המסלול מותווה בשבילנו: מערכת החינוך, משם לשירות, ואחריו בלבול. הבחירה במסלול אקדמי עלולה לבלבל עוד יותר כשמבינים שבחירה במסלול לימודים אחד משמעותה גם ויתור על אפשרויות רבות אחרות. "ההחלטה הזו לא גדולה כמו שהיא נראית, ולמעשה אפשר גם לשנות אותה", מזכירה גוני ינאי־יצחקי, מנהלת מרכז "לכל אדם יש שביל" לייעוץ ופיתוח קריירה. "בערך 30 אחוזים מהסטודנטים נושרים או משנים את מסלול הלימודים, ובשוק התעסוקה היום אפשר גם לעבוד בתחום אחר ממה שלמדת".

איך מכווינים אדם שמתעניין במסלול לימודים?

"הרבה פעמים צעירים מסתכלים לטווח הקצר – מה הם עומדים ללמוד בשנים הקרובות; התבוננות נכונה צריכה להביא בחשבון שהלימודים הם אמנם שלוש־ארבע שנים, אבל הם אמצעי ולא מטרה: לקריירה, לאיכות החיים שרוצים, להתפתחות. כשבוחרים מסלול לימודים, המטרה היא להרחיב את ההסתכלות ולשאול מה הלימודים יהיו בשבילך בהמשך".

ומה עושה אדם שלא יודע לענות לשאלות האלה?

"אדם שלא יודע מה ללמוד או מה הוא רוצה לעשות, עליו לנסות להבין מה לא מאפשר לו לדעת. אילו חסמים פנימיים יש לו. אלה יכולים להיות ביטחון עצמי נמוך, פחדים, חוסר רשות לחלום ולרצות, קולות של ההורים שמשפיעים מאוד על הבחירה. בבחירת תואר ראשון אנשים רבים שומעים את הקול של ההורים חזק מאוד. גם אם בסוף הולכים ללמוד את ההפך הגמור, הבחירה עדיין נעשית ביחס לדברים ששמענו בבית. "יש גם חסמים חיצוניים: בגיל הזה אדם צעיר לא מכיר הרבה מסלולים ולא יודע לתרגם את מה שעשה עד עכשיו ואת התחביבים שלו לקריירה עתידית או למסלול לימודים. אפשר לנסות לתרגם את מה שאנחנו אוהבים להבנה הנוגעת ללימודים ולקריירה הנכונים. למשל, אם את אוהבת לאפות ולא רוצה להיות קונדיטורית, מה כן? מה יש באפייה שאת אוהבת? דיוק, כמויות -אולי כימיה היא הכיוון".

ומי שלא יודע מה הוא רוצה?

"באופן אופטימלי, הלימודים צריכים לשרת את מה שאנחנו רוצים להיות. גם מי שלא יודעים מה הם רוצים להיות כשיהיו גדולים, יכולים לנסח רצון כללי, למשל 'אני רוצה לעזור לאנשים'. אפשר לצמצם את השאלה לאופן העזרה – באמצעות דיבור, ואז אפשר ללמוד עבודה סוציאלית או פסיכולוגיה; לעזור בתנועה, ואז אפשר ללמוד פיזיותרפיה; וכן הלאה. אם קשה לזהות תחום ספציפי, כדאי לשקול תואר רוחבי כמו הנדסה תעשייה וניהול, מנהל עסקים או מדעי ההתנהגות. אלה תארים מוכווני ידע רחב, שיכולים לפתוח הרבה תחומים בהמשך".

המסר המרגיע ביותר שאפשר לומר על בחירת תחום לימודים הוא שלשאלה הזו יש הרבה תשובות נכונות, ולרוב התפקידים שדורשים השכלה יש יותר מדרך אחת להגיע. אפשר למשל לעסוק במדיניות ציבורית כרואה חשבון במשרד ממשלתי, ואפשר גם עם תואר בעבודה סוציאלית בעירייה. חוסר הידיעה הברורה יכול לפתוח הרבה אופציות, ודווקא להקל על ה־ FOMO (חרדת ההחמצה). קשה יותר לטעות כשאין תשובה אחת נכונה. גוני סייעה לי בניסוח שאלות הכוונה וסינון שיעזרו למתלבטים בבחירת מסלול לימודים. לא חייבים לבחור בסדר הסינון כפי שמוצג פה; אם יש שאלות שקל לכם יותר לענות עליהן, כדאי להתחיל בהן.

סינון ראשון – מנוע פנימי

חידוד המנוע הפנימי עוזר להבין מה מעניין אתכם, ומתוך זה להשיב על השאלה מה תלמדו.

במה אני טוב?

בשיחה שקיים עומרי כספי בהסכת שלו עם יעל ארד, דיברו שני הספורטאים המעוטרים על נקודות חוזק מול חולשות ומתי משקיעים בכל יכולת. בעונת המשחקים, הם הסבירו, ההשקעה מופנית לפיתוח נקודות החוזק, וכשיש להם פנאי, מחוץ לעונה – מתרכזים בחולשות. איש לא מעלה ספורטאים למגרש בגלל החולשות שלהם, אלא בגלל נקודות החוזק שבהן הם הכי טובים שיש. אם תלכו ללמוד משהו שאתם גם טובים בו – תהיו אנשי מקצוע טובים יותר ותגיעו לתוצאות טובות יותר. שחקו על נקודות החוזק שלכם.

היכן התשוקה שלי?

תשוקה היא דלק. כשבוחרים מסלול לימודים שאלו מה יעשה לכם טוב, או לחלופין מה הפצע הגדול שלכם – שהייתם רוצים לרפא באמצעות הלימודים. הרבה אנשים בוחרים תחום לא רק כי הוא עניין אותם, אלא כי הוא עונה על כאב אישי שהם רוצים לפתור. אתם לא צריכים לסבול. יש לכם רשות ליהנות מהלימודים ומהעבודה ולהשיג תחושת מימוש.

סינון שני – מבט לתעסוקה

לא מעט מסלולי לימוד לא ייתנו לכם מקצוע ביד. מקצועות רבים אינם תלויים בתואר מסוים, אבל תואר אקדמי עשוי להעניק יתרון. פילטר נוסף להעביר דרכו את תחום העיסוק שלכם הוא הקשר בין מה שתלמדו, לעיסוק שלכם ביום שאחרי התואר.

מה אומרים העוסקים בתחום?

יש לכם כיוון של מקצוע שבו תרצו לעסוק? שבו עם אנשים העובדים בתחום ובררו כיצד הגיעו אליו: באילו תחנות עברו בדרך, באיזה מסלול לימודים צעדו, האם הם מרוצים מהעיסוק שלהם. שאלו גם על השכר, על הסיפוק המקצועי, אם הם נהנים גם מהדרך או שהם מרוצים רק כשהפרויקט נגמר, מהן אפשרויות הקידום ומה הם היו אומרים לאדם שמעוניין להיכנס למקצוע. אנשים מדברים מתוך התפיסה שלהם ולא כל ידע הוא אובייקטיבי, ולכן כדאי לדבר עם יותר מאדם אחד.

איפה הכסף?

הלימודים לתואר הם תקופה של שלוש־ארבע שנים שעשויות להכתיב מסלול לשנים קדימה, בוודאי אם מדובר בלימודי מקצוע. כדאי לזכור שבכל מקצוע יש אפשרות להתפרנס, השאלה היא כמה מאמץ יידרש כדי להגיע למשכורת שתספק אתכם. אם הולכים מתוך תשוקה לתחום שיצא לו שם לא מכניס, ואם פרנסה היא שיקול נכבד – כדאי לדעת מראש אילו כישורים תצטרכו להשלים או לפתח במקביל לעבודה. לא כדאי להקשיב רק לאנשים מטעם מוסד הלימודים, כמו יועצים מטעמו, אנשים שהובאו ליום הפתוח או שמצוטטים באתר של מוסד הלימודים. דַברו עם אנשים שעוסקים בתחום. בקשו מאנשים ברשתות החברתיות שיחברו אתכם לאנשים שעובדים במקצוע ושאלו אותם על התנאים ועל השכר. אפשר גם לשאול בוגרים של התואר במה הם עובדים, אם תחום עיסוקם. קשור למה שלמדו, ואם לא – האם הלימודים תרמו להם.

מהם תנאי ההעסקה?

תנאי ההעסקה בעבודה משפיעים מאוד על איכות החיים. כשבוחרים תחום כדאי לדעת כמה קל יהיה לעבוד בתחום: האם יש הרבה משרות? מעט? האם אפשר לעבוד בתחום בכל מקום או שהתחום יגביל את אזור המגורים שלכם? האם יום העבודה בנוי באופן אחיד או שאפשר לבחור בין סוגים שונים של ימי עבודה (למשל ימי עבודה של 10 שעות לעומת ימים שמסתיימים בשלוש אחר הצהריים; האם יש ציפייה לעבוד גם בסופי שבוע)? כמה שנים עתידות לחלוף עד שתהיה גמישות בתנאים?

סינון שלישי – בחירת מוסד לימודים

בארץ קיימים כ־ 60 מוסדות להשכלה גבוהה. בירור ההבדלים ביניהם יוכל לסייע במענה על השאלה איפה ללמוד. מה מסתתר מאחורי השם? לא כל המוסדות נחשבים באותה מידה. ישנם מוסדות שהשם שלהם יפתח לבוגריהם דלתות, יש חוגים שנחשבים יותר בתחומים מסוימים. בשוק התעסוקה הנוכחי רוב המקומות פתוחים לבוגרי כל המוסדות, ויש תחומים שבהם לא משנה איפה למדת. עם זאת, יש תחומים שבהם בוגרים של מוסדות נחשבים יהיו זקוקים פחות לתושייה או חוסן שיאפשר לשמוע גם "לא".

איך הלימודים?

מהי רמת הלימודים ומהן הדרישות של המוסד מהסטודנטים? האם הלימודים מעמיקים? האם הכול תיאורטי או שמשולבת פרקטיקה? האם הלימודים מאפשרים לעבוד במקביל? מהו יחס המוסד ללקויות למידה או לאוכלוסיות מיוחדות? מהן ההשקפות של המוסד? לכל מוסד יש אוריינטציה משלו. מוסדות לימוד נבדלים זה מזה בדגשים המקצועיים (למשל מוסדות עיוניים יותר מול מעשיים יותר) מיקוד תוכנית הלימודים (למשל דגש גדול יותר על מגזר ציבורי או על מגזר עסקי) ואסכולה בתוך תחום הלימודים. ישנם מוסדות שמיועדים לאוכלוסייה מסוימת – למשל מוסדות שפונים בעיקר לציבור הדתי, לרבות מוסדות נפרדים, וכדומה.

מה עוד המוסד מציע?

האם חוץ מהתואר, המוסד מציע תוכניות העשרה שיעניינו אתכם או יקדמו אתכם? האם יש בו מלגות לעשיה בתחום שקשור אליכם, בתי מדרש, יוזמות של סטודנטים? התמחויות? אם כן – איפה? האם הלימודים כוללים חניכה (מנטורינג)? אם כן, של מי? איך מגיעים לתוכניות האלו?

סינון רביעי – אמור לי מי חבריך

מוסד לימודים כולל גם חברים לספסל הלימודים. גם הם פרמטר שאפשר להביא בחשבון. איך נראית החוויה הסטודנטיאלית? חלק מהמוסדות מציעים חוויה מקיפה לסטודנטים וחיי חברה, וחלק פחות. מה אתם מחפשים ומה מתאים לכם? אתם רוצים להכיר חברים או רק להגיע הביתה בשקט? עד כמה חיי החברה קריטיים לכם? אתם רוצים ללמוד עם אנשים שנראים כמוכם או שאתם מעדיפים פרמטרים אחרים?

אילו אנשים ילמדו איתנו?

חברים שיכולים לקשר אתכם לנקודות מפתח הם נכס גדול מאוד בחיים המקצועיים: הם יספרו לכם על הזדמנויות שיקדמו אתכם, ויפתחו לכם דלתות. מוסד לימודים אקדמי הוא אחד המקומות הבולטים שבהם נוצרים קשרים כאלה. חבריכם ללימודים יעזרו לכם לפתוח דלתות עתידיות, וכדאי לחשוב מראש גם על הזווית הזו.