בלוג קריירה

על הפנאי ועל האושר אחד האנשים שהקדישו את את מחקרם האקדמי לתרבות הפנאי הוא הסוציולוג פרופ' רוברט סטיבנס, שפיתח תיאוריה שעליה התבססו כבר יותר מאלף מחקרים- "תיאוריית הפנאי הרציני".  הוא טבע מושג שנקרא "פנאי רציני" ועשה הבחנה בינו לבין פנאי מזדמן. פנאי רציני מתבטא בכך שכמו שאנחנו משקיעים בעבודה כך כשיש "פנאי רציני" אנו משקיעים בו זמן, מאמץ וכסף. הוא מצא שאנשים עם תחביב בעל משקל גדול בחייהם הם אנשים מאושרים יותר. לעומתו הפנאי המזדמן

כיצד לבחור מקצוע שמתאים לנו?   בחירת מקצוע היא אומנות אך אומנות לא פחות קטנה היא להכניס לתוך המקצוע את האמירה האישית שלנו. לא פעם אנחנו נתקלים בייעוציים שלנו באנשים שחווים תסכול בעבודה שלהם על אף שהם מרגישים שדווקא עשו את הבחירה המקצועית המתאימה. הם נמצאים במבוי כי הם לא רוצים לשנות את המקצוע אבל משהו אחר חייב להשתנות. אבל מה? קחו לדוגמא את סיפורו של פאץ' אדמס, רופא אמריקאי שעשה מהפכה בנושא יחסי מטפל-מטופל

אודות השביל התעסוקתי שלי כבר הייתי הרבה דברים והגשמתי את עצמי בהמון ערוצים. ניסיתי להצליח ולהתקדם, אבל בכל פעם נעצרתי או שהגעתי לתקרת זכוכית.  זה כמו לנסוע בדרך ללא מוצא ואז לבחור בנתיב אחר ולהגיע פעם נוספת למבויי סתום, שוב ושוב. זהו עליתי על הדרך, הרגשתי שזה מסלול ההמראה שלי ואני רק צריך לבחור את המטוס הנכון על מנת לנסוק לשמיים ואז, גיליתי שמסלול ההמראה קצר מידי. נולדתי במושב עובדים בן בכור אחות אחת. אבא

מחפשים מחפשים ולא מוצאים?!   כולנו מכירים את הדרכים המוכרות והמסורתיות למציאת עבודה, בונים קורות חיים מוודאים שהם אכן מייצגים אותנו באופן הולם ומתחילים לשלוח אבל מה קורה שאנחנו שולחים ושולחים ואין תגובה מהצד השני. מצב מתסכל, נכון? אז מה עושים? קודם כל מנסים לא להישאב לתוך הקול הזה שאומר, אף אחד לא רוצה אותי, אין סיכוי שאני אמצא עבודה ועוד כאלה וכאלה קולות שיכולים לעלות באופן טבעי וכשנותנים להם יותר ויותר מקום הם הולכים