הבית לפיתוח האדם והקריירה
OPEN
הבית לפיתוח האדם והקריירה
Cutting Through The Confusion

תהליך חיפוש עבודה

נכתב ע"י : שני, בת 32.

סיפור אישי על תהליך של חיפוש עבודה

התיישבתי לכתוב כמה מילים על תהליך חיפוש העבודה שלי ובעודי יושבת וחושבת מה אכתוב, התבוננתי במילה 'חיפוש' ושמתי לב שאם נשנה בה את סדר האותיות נקבל את המילה 'חופשי'.
השפה העברית מספרת נפלאות, כך חשבתי לעצמי, כי מי שהיה אי פעם בתהליך חיפוש כלשהו יודע שבכל חיפוש טמון הפוטנציאל לחופש.
וכך גם בתהליך חיפוש עבודה… נכון, זה תהליך לא קל, הוא אפילו מעצבן, מתיש, מתסכל, מפחיד, מייאש, ועוד המון דברים מאוד שונים מתחושה של חופש…. אבל בעת ובעונה אחת, זה גם תהליך בונה, מפתח ועשוי להיות מלא בתובנות המולידות במעט גם את תחושת החופש.

כמו הרבה נכדות לשושלת פולנית, גם אני עשיתי שני תארים ויצאתי לדרכי אחרי מספר לא מבוטל של שנים באקדמיה. כמו מעט נכדות לשושלת קיבוצניקית, גם אני נאלצתי לממן לבד את שני התארים הללו, ולכן לא ממש הצלחתי לבסס ניסיון תעסוקתי רלוונטי בזמן הלימודים.

וכך יצא שאחרי שנים של עבודה קשה ולמידה, יצאתי מרוששת לשוק העבודה וניצבתי מול המשימה המורכבת של מציאת עבודה. קשה לתאר עד כמה המשימה הזו מורכבת ועד כמה היא משלבת תהליכים פנימיים וחיצוניים. ביני לבין עצמי הייתי צריכה להבין מה הצעד הבא (משימה לא פשוטה בפני עצמה אבל זה לפוסט אחר) וביני לבין העולם הייתי צריכה למצוא (הלכה למעשה) כיצד להוציא את הצעד הבא לפועל.

השלב הראשון היה

לחפש משרות רלוונטיות לכיוון אותו בחרתי. ובעידן השפע כמו בעידן השפע – יש אינסוף אתרי חיפוש עבודה, לוחות וקבוצות שבהן מתפרסמות משרות והמחפש הממוצע מרגיש שמרוב עצים אין יער. בנקודה הזו החלטתי על מיקוד וסינון. במקום לשלוח את קורות החיים שלי לכל עבר (טעות נפוצה של מחפשי עבודה), בחרתי את ערוצי החיפוש שלי וניהלתי מעקב רשום על המקומות אליהם פניתי. כך, יכולתי אני לשלוט בתהליך ולא שהתהליך ישלוט בי.

במקביל, עמלתי על יצירת קשר עם כל מי שחשבתי שיכול לסייע לי. בנקודה זו וויתרתי על אגו או על בושה ופשוט הרמתי טלפונים, יצרתי פגישות והתייעצתי עם כל מי שחשבתי שבידו לסייע לי.
הפחד שכלום לא יסתדר היה שם כל הזמן ברקע. גם הידיעה שיש לי מעט מידי ניסיון תעסוקתי ושהיצע מחפשי העבודה גדול מהביקוש לעובדים ניקרה בראשי. בכנות, היו לא מעט בקרים שבהם רציתי להיעלם, רציתי שמישהו יחפש בשבילי, ימצא בשבילי את הפתרון – יוציא אותי לחופשי.

אבל המישהו הזה לא הגיע, הוא לא בא והוא גם לא טלפן, ואני נותרתי בוקר אחרי בוקר עם האחריות לחפש לעצמי עבודה ולהוציא את עצמי לחופש מהחששות שלי.
היו אנשים קרובים שעזרו לי ועודדו אותי, אבל יותר מכל עזרה לי הפרקטיקה הפשוטה של קביעת סדר יום ומטרות יומיות ושבועיות בחיפוש העבודה. ידעתי ברמה היומית והשבועית מה אני רוצה לעשות ועם אני צריכה לדבר או ליצור פגישה. זה לא היה קל, אבל לאחר ארבעה חודשים של תהליך, מצאתי עבודה.

מבחינה פרקטית – תהליך החיפוש שלי הוליד שלוש מסקנות פשוטות:

  1. עדיף למקד את החיפוש ולערוך רישום מסודר של המקומות אליהם שולחים קורות חיים
  2. כדאי להיעזר בכמה שיותר בקשרים וליצור באמצעותם קשרים נוספים
  3. מומלץ ליצור סדר יום – לכתוב מטרות יומיות ושבועיות ולנסות לעמוד בהן

 

מבחינה אישית – הסיפור שלי אינו סיפור רומנטי במיוחד ואני (לדאבוני) אינני (עדיין) פרפר חופשי; אבל תהליך חיפוש העבודה שלי הפגיש אותי עם לא מעט פחדים והעובדה שהתמודדתי איתם העניקה לי מידה מסוימת של תחושת חופש.

ולמרות שאינני יודעת לומר כמה זמן יארוך השלב הזה במסע הקריירה שלי, אני יודעת שקיבלתי כלים איתם אוכל להמשיך. חיפשתי, התעקשתי, התמודדתי, יצרתי ומצאתי. כי האמת היא שבין אם אנחנו עובדים ובין אם לאו, רק אנחנו אלו שיכולים לחפש, להתמודד ולהוציא את עצמינו לחופש.

אהבתם את המאמר? שתפו עם חברים או ברשתות

Facebook
Twitter
WhatsApp
Email

רוצים לשמוע עוד - השאירו פרטים ונציג מטעמנו יחזור אליכם

דילוג לתוכן