בעקבות השביל…עייפה ומותשת אני .זה עתה סיימתי לקרוא את ספרך "לכל אדם יש שביל". אינני זוכרת על כמה רכסי הרים טיפסתי אך אלו היו רבים. לא כאן המקום לפרט על כמות הדמעות אשר זלגו על כל דף ודף מתחילת הספר ועד הדף האחרון. הספר מסופר בצורה כזו כך שאני מניחה שכל קורא אשר ייטול לידיו את הספר, ימצא ולו נגיעה אחת בנפשו, כפי שציינתי. לי הכול נגע. מן ההתחלה עד הסוף מצאתי נקודות נושקות לחיי למרות שהיסטוריית חיי דורשת ספר נפרד ומורכב במיוחד. מצאתי בספר שיטה מיוחדת במינה אשר אפשרה הבנה חדשה בכל אחד מהמקרים, אך תמיד המקרה, הדרך והפתרון היו שזורים יפה זה בתוך זה ואפשרו מענה לכל אחד. הספר מעביר את הקורא תהליך מרתק בו הוא מטפס ובדרך קוטף פרחים כל פרח תפקידו אחר ורק לאחר שקוטפים ומריחים יודעים מהו הפרח. המלאכה לא קלה ויש הרבה מהמורות בדרך אך מי שמוכן יכול כבר תוך כדי קריאה לקבל המון כלים. נהניתי והתענגתי מכל רגע
