אחרי החגים.. אחרי המלחמה…
אז נכון שזה עוד לא ממש נגמר וכולנו מחכים לחטופים החללים שיחזרו אל ארצנו ועוד… אבל אצל רבים מאיתנו אנו שומעים עדין תחושות של הקלה – תחושה של אוויר נוסף שניתן להכניס לריאות.
אצל חלקנו יש בכל זאת איזה תחושה של "אחרי"….
ובתוכה צומחת גם איזושהי תחושת ריקנות פנימית.
אולי ריק שמכין את עצמו לקראת מה שיתמלא?
אולי ריק שעייף משהיה ומחפש לנוח, לאגור כוחות ,אמונה ודיוק לקראת ה"להתמלא".
במוזיקה יש משמעות גדולה למרווחי השקט שבין המילים והמנגינות, מתי בדיוק נותנים לריק להיות? מתי למלא את האויר? בשקט? במנגינות? במילים?
איזה כלי נגינה יפר את השקט? מתי ואיך?
לפעמים גם שיחות טובות הן כאלו.. שאנחנו מצליחים למצוא את האיזון בין השקט, והריק לבין המילים…
גם הגוף שלנו הוא כזה, במערכת העיכול שלנו למשל, יש התמלאות והתרוקנות. בנשימה שלנו נשימה ונשיפה, במנוחת הלילה מול עשיית היום יש גם סוג של ריק מול התמלאות.
לפעמים נכון להתמסר לריק ולשהות בו עד שהנפש תוכל, תבקש למלא משהו.
אם מרגיש לכם רצון לגילוי וחקירה את מה שמרגיש ריק ואת מה שמבקש להתמלא במרחבי הקריירה, המימוש והמשמעות, אנחנו מזמינים אתכם.ן לתהליך של דיוק – מה ואיך למלא ואיך לתכנן קדימה
