אתגרים בשוק העבודה לגילאי 45+

 

“זה קורה, שהדרך מתמשכת, 
זה קורה, יש ללכת, ללכת… 
שום דבר לא ידוע, לא שנה, לא שבוע, 
יש לנוע, לנוע 
ולחשוב שהייתי יכול לחזור על הכל….” 

(שמוליק קראוס)

 

45 years valuable experience gold label, vector illustration

בשנים האחרונות גובר בישראל, כמו גם במדינות המערב השונות, השיח הציבורי הגלוי בסוגיית תעסוקת מבוגרים. חלקו של השיח, בעיקר זה הרשמי והמוכוון ע”י המדינה, מתמקד בתעסוקת מבוגרים שאחרי גיל פרישה, 62 לנשים ו-67 לגברים, אך חלקו האחר, והמטריד יותר, מסמן כבר את גילאי 45+ כגילאים בהם הולך ויורד שיעור התעסוקה היחסי. בצד עלייה ברורה בתוחלת החיים, שישראל נחשבת בין מובילותיה, הולכת ומסתמנת מגמה בה עובדים רבים נפלטים משוק העבודה בגילאים מוקדמים מבעבר, בין היתר כאפליה על רקע גילם.

אחד ההסברים האפשריים לכך הוא כי מעסיקים בוחרים לפטר עובדים מבוגרים, או להוציאם לפנסיה מוקדמת, בשל שכרם הגבוה הנובע ממרכיב הוותק בשכר וכך להביא תחתיהם עובדים צעירים יותר בשכר נמוך יותר. הסבר נוסף נעוץ בהאצה בקצב השינויים הטכנולוגיים והעיסוקיים, מה שהופך עובדים ותיקים, שלא השקיעו בהכשרה מחודשת, לפחות רלוונטיים למקצועם. הסבר זה רווח בעיקר בענף ההיי-טק, בו מועסקים כ- % 9 מכלל המועסקים בישראל.

כמו כן ישראל מתאפיינת בסקטור שלם ונרחב בו גיל הפרישה הרשמי הוא צעיר יחסית – פורשי צה”ל וכוחות הביטחון בשירות פעיל, שגם הם, ככלל, נוטים לפנות לקריירה שנייה לאחר פרישתם.

במרכז הייעוץ שלנו אנו פוגשים כל העת בתופעה הולכת ומתרחבת זו ואנו נזהרים מאוד מאוד שלא להפוך אותה לעובדה מעצם הדיון בה, בבחינת נבואה המגשימה את עצמה. אנו מאמינים כי לכל אדם, בכל גיל, יש שביל ויש דרך הגשמה ללכת בה אל מחוזות חפצו.

“אדם זקן – מה יש לו בחייו?”… שאל המשורר דויד אבידן. וכמה אנו רחוקים משאלה זו! השיח על תעסוקת גילאי 45+ כשיח של תעסוקת מבוגרים הוא במובנים רבים מקומם ומכעיס. במובנים רבים זהו שיח המבטא חולי של שוק התעסוקה, שאינו מספק די אפשרויות למגוון הגילאים הכללי ויוצר בכך עיוות שהיבטיו חברתיים, כלכליים ואף מוסריים.

במובנים רבים מאוד בני 45+ הם בשיא חייהם. הם נושאים איתם בשלות אישית ומקצועית, ואף נהנים מפניות אישית גבוהה יחסית לגילאים צעירים יותר, הם נושאים איתם ערך מוסף גבוה לשוק התעסוקה – במונחי ידע וניסיון, ובכל זאת, כך מסתמן, הרי שהם מתקשים יותר ויותר לבוא לידי ביטוי הולם בשוק התעסוקה. יתרה מזאת, ומעבר לשאלות של מיצוי אישי, הרי שלרבים מאוד בטווח גילאים זה תעסוקה היא גם הכרח כלכלי מוחלט ואין להם כל אפשרות לקיום בלעדיה.

“….מחויבות”, “יציבות”, “אחריות”, “נאמנות”, “ניסיון”, “ידע”, “מוטיבציה”, “רצון לתרום”, “רצון להעביר ידע”, “צורך להותיר חותם”, “רצון ללמד וללמוד”, “רצון לחנוך”… אלה התשובות השגורות בפי נועצים שלנו לשאלה – “מה הערך המוסף שאתה מביא איתך?”. מדובר לרוב בבעלי תפקידים בכירים או דרג ביניים שהעצירה התעסוקתית נכפתה עליהם ולא שהם בחרו בה מרצונם. זהו אחד המאפיינים הבולטים בשיח הנוכחי – שבו יש פחות רצון יזום למעבר קריירה, אלא יותר הכרח כפוי.

כך או כך, השיח הזה של הבעיות, אין מנוס אלא להילחם בו ולעשות על מנת להופכו לשיח של פתרונות, הן במישורים האישיים, הן במישורים החברתיים הרחבים.  לדעת מומחים ומעורבים בתפקידי מפתח התחום, שוק התעסוקה הישראלי אינו מייצר הזדמנויות כמו בעבר ובוודאי שיש מקום לעשייה ציבורית נרחבת בנושא. יש לה אכן ניצנים בדמות שדולת 45+–בכנסת  וכן מיזמים ייחודיים וחברות השמה המתמחות בטווח גילאים זה. במישורי העשייה של היחיד המחפש את דרכו ואת החיבור המחודש שלו לשוק התעסוקה, הרי שיש מקום לשמירה על הרלוונטיות התעסוקתית והאישית מבעוד מועד וגיוס כוחות ומשאבים לעדכון, הכשרה והתפתחות. כמו כן יש חשיבות גבוהה להפעלת networking רלוונטי ולעשיית מאמץ מתמיד להתרשתות מחודשת בשוק. וכמו תמיד נדרשת גמישות ויכולת ליצר מעבר, גם לעיסוקים ולאופני העסקה שלא כל כך שקלנו בעבר- כמו יזמות פרטית, שותפויות, קואופרטיבים והשתלבות במיזמי תעסוקה חדשניים.

 

למידע נוסף:

בישראל מתקיימת שדולה בכנסת – 45+– לקידום חקיקה ועידוד עשייה ציבורית ועסקית בנושא העסקת גברים ונשים מעל גיל 45 + המודרים משוק התעסוקה. השדולה היא בראשותם של היו”רים המשותפים ח”כ איתן כבל וח”כ אראל מרגלית, ובשותפות נציגי הארגונים המעסיקים, עמותות רלוונטיות והסתדרות העובדים.

וכן מיזמים ייחודיים וחברות השמה מתמחות בטווח גילאים זה.

פורסם בקטגוריה מאמרים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.